החלטה בתיק ת"א 54141-03-12

1.         לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובקשה לביטול פסק דין.

2.         התובעת (להלן: "פומה" או "התובעת") הגישה תביעה נגד 17 נתבעים.

3.         המבקש הוא הנתבע 6 אשר ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה ביום 26/6/12.

4.         רק ביום 28/10/12 הגיש המבקש את הבקשות שלפני.

באשר לבקשה להארכת מועד :

טוען המבקש, כי הוא נעצר ע"י משטרת ישראל ביום 22/4/12. שוחרר למעצר בית ביום 30/5/12 והוא  היה במעצר בית בבית אימו.

כתב התביעה הומצא לאשתו בזמן מעצרו ביום 28/4/12.

רק בחודש אוגוסט 2012 כאשר קיבל אישור מבית משפט לצאת לסידורים, הוא פנה ללשכה לסיוע משפטי שבדקה זכאותו לסיוע משפטי, והחליטה ליתן לו סיוע רק בחודש אוקטובר 2012.

המבקש טוען, כי עיכוב בהסדרת הייצוג ,כאשר הלשכה לסיוע משפטי מכירה בו בסופו של דבר כזכאי לסיוע, מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד על פי הפסיקה.

כמו כן טוען, כי אם לא יוארך המועד, יגרם לו נזק בלתי הפיך כיוון שהוא יחויב בסכומי כסף כבירים, ללא בירור משפטי אמיתי וללא שמיעת טענותיו.

לגופו של עניין הוא טוען, כי אין ממש בתביעה נגדו, כיוון שהוא אינו בעל דוכן בשוק. לא יודע מה נמכר בדוכנים ולא מבין לגבי זכויות התובעת במותגים הנטענים על ידה.

5.         ב"כ התובעת מבקש לדחות את הבקשה ממספר טעמים:

א)         הבקשות לא הוגשו במועד ללא טעם מיוחד, אלא רק בשל זלזולו של המבקש בהליך.

הבקשות הוגשו רק כ- 1/2 6 חודשים לאחר המצאת כתב התביעה לידי המבקש, ופנייתו לסיוע המשפטי נעשתה רק כ- 1/2 4 חודשים לאחר המצאת כתב התביעה.

ב)         עפ"י תקנה 201 לתקסד"א, יש להגיש בקשה לביטול פסק דין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, ואילו כאן הוגשה הבקשה באיחור.

היותו במעצר בית וטענותיו ביחס להסדר ייצוגו אינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד עפ"י תקנה 528 לתקסד"א.

מה עוד שבהליכים הפלילים הוא היה מיוצג.

ג)          סיכויי הצלחתו של המבקש להתגונן מפני התביעה הם אפסיים.

לחלופין - אם בית משפט יסבור, כי יש לקבל הבקשה, יש להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת סך 60,000 ש"ח או בכל ערובה אחרת.